טיול עם הכלב בשבת

הרב יניב חניא
יכסליותשעה02/12/2014

תגיות:רשות הרבים טלטול בעל חיים בשבת

שאלה:

שלום וברכה, האם מותר לקשור רצועה לכלב בצואר שהיד מחזיקה ברצועה ולצאת עם הכלב ברשות הרבים בשבת?

תשובה:

לא, הרצועה של הכלב ודאי נחשבת משא אסור ברשות הרבים.

תיקון- את התשובה הזו עניתי אחרי שהבנתי שהגמרא שאומרת שכלבים יוצאים בשיר, הכוונה היא לרצועה שמקיפה את הראש של הכלב... אולם עכשיו בדקתי ברב עובדיה (כלומר- הילקוט יוסף) וראיתי שם שהוא מתייחס לרצועה בתור ה"שיר", לפי זה מותר לצאת לרשות הרבים עם רצועה של הכלב, בתנאי שהרצועה נחוצה כדי לשמור על הכלב שלא יברח.

תשובות נוספות בנושא-

טילטול בשבת לאיש
אם מדובר בטבעת של גברים, מותר לו לצאת בה, כי נחשבת מלבוש, ועם מלבוש מותר לצאת. אם זו טבעת נשית אסור.
נרתיק משקפיים נראה לי פשוט שאסור, כי זה טלטול של חפץ.

שאלה קשה.
אחרי התייעצות עם רבנים אחרים, אנחנו חושבים שנכון להתעמת עם אבאשלך,לספר לו שאתה יודע ולשמוע את דבריו.

שאלה אישית
שלום רב, בעבר עניתי מספר פעמים על השאלה הזו, אני מצרף קישורים, אם יהיו שאלות נוספות בעניין אשמח להבהיר: http://www.shoresh.org.il/spages/shut/main.aspx?id=1895 http://www.shoresh.org.il/spages/shut/main.aspx?id=2398 וכן שאלה בתחומים אלו (רחבה יותר): http://www.shoresh.org.il/spages/shut/main.aspx?id=1514 בהצלחה וברכה

שנת השמיטה

באופן עקרוני שנת השמיטה מתחילה מראש השנה של השנה הקרובה, שנת תשע"ה. אולם בתחום של שתילת עצים, נטיעתם וכדומה, חכמים למדו שצריך לשתול 30 יום לפני ראש השנה, כלומר- שחייבים שהנטיעה החדשה תהיה בת 30 יום לפחות בזמן ראש השנה? אולם מכיוון שכדי שהנטיעה "תתפוס", צריך שבועיים קודם. לכן, איסור שתילה ונטיעה מתחיל למעשה מטו באב של שנה זו.
כך שיש רק מלאכה אחת שעניינה מתחיל משנה שלפני השמיטה, איסור שתילה ונטיעה של עצי פרי מיום טז באב.
עצי סרק וירקות מותר לשתול עד ראש השנה של שמיטה.

שימוש בכיפת ברזל כאשר היא מסכנת אחרים
שלום וברכה.

בהקשר לשאלתכם נאמר בדברי רבותינו בכמה מקומות שאין דוחין נפש מפני נפש, וסמכוהו על דברי הגמרא הדנה בדין יהרג ואל יעבור בהצלת נפשו על ידי שפיכות דמים של אחרים (פסחים כה, ב): ״ושפיכות דמים גופיה מנלן? - סברא הוא; כי ההוא דאתא לקמיה דרבא, אמר ליה: מרי דוראי אמר לי זיל קטליה לפלניא, ואי לא - קטלינא לך. - אמר ליה: ליקטלוך ולא תיקטול. מאי חזית דדמא דידך סומק טפי? דילמא דמא דההוא גברא סומק טפי״.
דהיינו שאם ציוו אדם להרוג אדם אחר או ליהרג בעצמו, יש עליו למסור עצמו להריגה ולא להרוג אחרים שכן אין דמו שלו אדום יותר מדמו של האחר (אימרה זו נאמרה כמשל מטאפורי) ולכן נוקטים בזה בגישה של ’שב ואל תעשה עדיף’.

וכן למדנו (תוספתא תרומות פ״ז הכ״ג): ״סיעת בני אדם שאמרו להם נכרים תנו לנו אחד מכם ונהרגנו, ואם לאו הרינו הורגים את כולכם, יהרגו כולם ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל״. הנה לפנינו הלכה שאין לגרום לאחד למות על מנת להציל ציבור גדול, אלא שהחזון איש חילק בין נידון התוספתא שמסירת אדם מישראל נחשב כמעשה אכזר ואסור, לעניננו שניטרול הטיל תוך כדי פגיעה פוטנצילית באחרים הינה מעשה הצלה ומותרת. וכתב בזה הלשון (יו״ד סימן סט עמוד קב): ״ויש לעיין באחד רואה חץ הולך להרוג אנשים רבים, ויכול להטותו לצד אחר ויהרוג רק אחד שבצד אחר, ואלו שבצד זה יצולו, ואם לא יעשה כלום יהרגו הרבים והאחד ישאר בחיים. ואפשר דלא דמי למוסרים אחד להריגה, דהתם המסירה היא פעולה אכזרית של הריגת נפש, ובפעולת זה ליכא הצלת אחרים בטבע של הפעולה, אלא במקרה גרם עכשיו הצלה לאחרים. גם הצלת האחרים קשור במה שמוסרין להריגת נפש מישראל, אבל הטיית החץ לצד אחר היא בעיקרה פעולת הצלה, ואינה קשורה כלל בהריגת היחיד שבצד אחר, רק עכשיו, במקרה, נמצא בצד אחר נפש מישראל, ואחרי שבצד זה יהרגו נפשות רבות, ובזה האחד, אפשר דיש לנו להשתדל למעט אבדת ישראל בכל מאי דאפשר.״

על פי דברים אלו למדנו שיירוט טילים המגיעים משטח אויב מותרת וראויה אף על פי שיש בה סיכון לבני אדם שלא היו בסיכון מחמת הטילים.

איסור אכילה
חכמים אומרים שיש בזה סכנה, שזה גורם למחלה מסויימת ולכן מכיוון שסכנה חמורה מאיסור, נהגו להקפיד בזה.
רבים מהאשכנזים לא קיבלו את האיסור לאכול חלב עם דגים (גם חלק מהתימנים) והם אוכלים חלב עם דגים ביחד.

עוד תוכן בשורש